זהו סיפור של חדש וישן, של זיכרונות עבר ותוכניות לעתיד. אחרי יוֹבֵל שנים, גילה החליטה שהגיע הזמן למטבח חדש.

בכניסה לבית עמד פסנתר ששימש את הילדה הבכורה שכבר עזבה מזמן את הקן והקימה משפחה משל עצמה. ארבעה סוגי רצפות שונות היו בבית, כמעין טלאים. המטבח, שעבורו נפגשנו, היה שחוק ולא שמיש ופשוט הוציא לבעלת הבית את החשק לבשל. אז התחלנו ממטבח, אבל מהר מאוד הבנו שמה שבאמת חסר לה זה אור וצבע בהיר בכל הבית. החלטנו להתפרש לחללים הציבוריים וניגשנו למלאכה.

את המטבח הישן והכהה, יחד עם המזווה שהיה צמוד אליו הרסנו כדי לפתוח את החלל. במקומם תכננתי עבורה מטבח בהיר ומודרני, הכולל משטח עבודה גדול, מקומות אחסון רבים ואי לישיבה של 4 מקומות.

באחת מהשיחות הראשונות שלנו, סיפרה לי גילה כמה היא אוהבת את הצבע הכתום. החלטנו לשלב אותו באמצעות אלמנטים שונים שיתנו נקודות צבע בחללי הבית. במטבח, היו אלה כיסאות הבר, בסלון ובכניסה הכתום בא לידי ביטוי בגופי התאורה. פסי האורך, היוו אלמנט שחזר על עצמו גם כן. בזכוכית פסים של ארון גבוה במטבח, בטפט פינת האוכל, בצורת גופי התאורה ובחזיתות ארון חדר הכביסה.

בפינת האוכל המקורית עמד סט בן מספר עשורים של שולחן וכיסאות משמרת הזורע. הסט היה במצב מצוין אבל הנראות הייתה מיושנת. החלטתי לתת לכיסאות טאצ' קטן ולהחליף את הריפוד כדי להשיג מראה עדכני יותר. קיר פינת האוכל התחדש גם הוא בטפט שהתכתב בצורה מושלמת עם פלטת הצבעים והצורות שהתלכדו יחד לעיצוב שלם והרמוני.

בכל החלל המרכזי הונח פרקט שהאיר את הבית וייצר קו אחד לחללים המשותפים. בחדרים הרטובים הונחה רצפת טרצו בהירה ועדינה שנתנה טוויסט עכשווי. דלתות הפנים הוחלפו מדלתות עץ כהות לדלתות פולימר לבן מט. דלתות הכניסה הוחלפו לדלתות בצבע אפרפר-כחלחל עם זכוכית חלבית שמאפשרת לאור הטבעי לשטוף את הבית. הכניסה האחורית לבית נפתחת לחדר הכביסה וכדי לשדרג את הנראות, בחרנו לסגור את מכונות הכביסה בארון נגרות גדול בהתאמה אישית בצבע עץ.

לפסנתר הישן הוקצה מקום של כבוד, שמאפשר להרגיש את הנוכחות שלו מכל פינה. באופן כללי, בחרנו לשלב את הפריטים הישנים של גילה בעיצוב החדש מתוך הבנה שבית הוא אוסף של זיכרונות. בסיום התהליך, לקישוט הקירות, נבחרו צילומים יפהפיים של הנוף הסובב אותנו שצילמה גילה. הצילומים הוסיפו לעיצוב המחודש את המגע האישי והחמים.